גם בקיבוץ יש משכנתא

בשנים האחרונות, בעקבות שינויים באורח החיים הקיבוצי, עליית מחירי הדירות בערים ומספר גורמים נוספים, זוכים הקיבוצים לעדנה מחודשת כאשר רבים מהבנים העוזבים שבים לכור מחצבתם וחברים חדשים מבקשים להיקלט בקיבוץ.
בסופו של התהליך שאנו עדים לו כעת, צפויים להיקלט כחמשת אלפים חברים חדשים בקיבוצים ברחבי הארץ, מתוכם, כשישים אחוזים הנם בנים חוזרים והנותרים הנם מצטרפים חדשים.

אולם, עד אוגוסט 2009 ידע כל קיבוצניק חוזר, כל מצטרף חדש וכל קיבוצניק שחפץ לשפץ מעט את ביתו ולשפר את הנכס, שלמרות שתהליכי ההפרטה בעיצומם הוא אינו זכאי למשכנתא כאחד האדם.
בעיית הזכאות למשכנתאות בקיבוצים נבעה ממספר סיבות, בראש ובראשונה מכך שבתחילת הדרך תפקד הקיבוץ כיחידה כלכלית משותפת, "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" הייתה סיסמת הקיבוץ בראשית ימיו וזה כלל גם דירות לחברים.
אולם, מאז שהחלו תהליכי ההפרטה בקיבוצים בראשית שנות התשעים, חברים חדשים לא קיבלו עוד דירות לפי צרכם ונאלצו לרכוש את הדירות מהקיבוץ.

לרכוש דירה אמרנו? בנקודה זו נתקלו הן הקיבוצים והן הבנקים בבעיה, היות והקיבוצים בארץ נבנו על קרקעות של מנהל מקרקעי ישראל שניתנו לקיבוצים בהסכם חכירה מהמדינה, לחברי הקיבוץ לא הייתה למעשה בעלות על הקרקע, וכך למרות המחירים הנמוכים יחסית של הקרקעות בקיבוצים וגם אם יכולת ההחזר של מבקש ההלוואה אפשרה קבלת משכנתא, נבצר מהמבקשים להעתיק את מקום מגוריהם לקיבוץ, ליהנות ממשכנתאות לצורך רכישת ביתם החדש, והבנקים שבדרך הטבע נראה שכל מבוקשם הוא להעניק ללווה בעל יכולת ההחזר הלוואה שמנה, לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב החדש שנוצר ובעיקר, לא יכלו למשכן את קרקעות הקיבוצים כבטחונות.
במציאות שנוצרה, חברי הקיבוץ הוותיקים והחדשים לא יכלו ליהנות ממשכנתאות ונאלצו לרכוש דירות מהון עצמי או להסתייע בהלוואות בתנאים הרבה פחות נוחים.

בעיה נוספת שנוצרה, היא שלהבדיל מהלוואות זכאות למגורים שניתנו במגזר העירוני על בסיס אישי, ניתנו אלה לקיבוצים באופן קיבוצי לפי סיווג לחמש רמות סיוע שקבע משרד האוצר לקיבוצים, היות והקיבוצים נהנו זה מכבר מהלוואות הזכאות התקשו כעת הגורמים השונים במשרדי הממשלה ובבנקים לקבוע על בסיס אישי מי זכאי להלוואת שיכון ומי נהנה מהן כביכול באופן קיבוצי וכיצד להפריד את דרוג הזכאות האישית מסיווג הזכאות של הקיבוץ.

מאז אוגוסט 2009 בעקבות הסדר בין התנועה הקיבוצית, מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון, החשב הכללי במשרד האוצר והבנקים, נפתרה סוגיה זו וחברים המבקשים לרכוש לעצמם בית בקיבוץ יכולים ליהנות הן מהלוואת זכאות של משרד השיכון והן מקבלת משכנתא לפי הקריטריונים המקובלים במדינת ישראל.

תקנה 751 של ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) מסדירה את תהליך שיוך הדירות בקיבוצים, לפי ההסדר החדש, בקיבוצים בהם החל זה מכבר תהליך השיוך של הבתים יוכלו החברים לקבל משכנתאות (כמובן בתנאי שהם עומדים בקריטריונים למתן ההלוואה כמו כל אזרחי המדינה), זאת תוך יציאה מנקודת הנחה שתהליך שיוך שהחל צפוי להסתיים תוך שנים ספורות.
בנוסף, כל מי שהתקבל לחברות בקיבוץ החל מינואר 2006, יוכל ליהנות גם מהלוואות לזכאים במידה והנו עומד בקריטריונים על בסיס אישי, וללא תלות בחוסנו הכלכלי של הקיבוץ.

כל עוד תהליך השיוך לא הסתיים, יהווה למעשה הקיבוץ מתווך בין הבנק ללווה באחת משתי דרכים, או על ידי שיעבוד כלל האדמות של הקיבוץ לבנק, או על ידי התחייבות לנטילת חובות הלווה במידה וזה יחליט לעזוב את הקיבוץ או לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנקים.
ובכך בא לציון גואל ולחברי הקיבוץ משכנתא וחלום ההתיישבות הכפרית שלא נס ליחו יכול להמשיך לקרום עור וגידים, לבנות ולהיבנות.